Deprecated: mysql_connect(): The mysql extension is deprecated and will be removed in the future: use mysqli or PDO instead in /home/gamdagim/public_html/library/database.php on line 4
גם דגים דוהים | כוחה של האמנות והיצירה

+ הגדל גופן | - הקטן גופן

כוחה של האמנות והיצירה / כנרת שר

 

 

יצירה ככלי ליצירה

מצב בו מקבלים ידיעה לא נעימה, מעורר בכל אחד מאיתנו פחדים וחששות ומערער את ביטחוננו בדבר שלומנו שלנו ושלום היקרים לנו. על מנת להתמודד עם המצב באופן בריא, חשוב להכיר בקושי ולחפש דרכים להרגיע את התחושות הקשות. אחת הדרכים המומלצות לכך היא היצירה. מאמר זה מציג את כוחה הגדול של האומנות בשרות הנפש. הוא מכיל רקע תיאורטי , הסברים והצעות מעשיות.

 

האמנות היא ניסיון ליצור אנושיות לצידה של המציאות.

ביוצרו עולם חדש האמן מציל את עצמו, ולעתים קרובות את זולתו.

                                                                                  אנדרה מורואה

 

באמנות פוסעים יחד היד, הראש והלב.

                                                                             ג'ון ראסקין

 

כוחה של האמנות והיצירה

גומבריק(1959)אמר, כי  עצם העשייה של דימויים תמונתיים, נראתה משחר ימי האדם קרובה במהותה לפעולה האלוהית של הבריאה ולפיכך, התייחסו אליה בתדהמה ואף ביראה. יש ביצירה אלמנט של יש מאין. לורנד (1991) מביאה את תפיסתו של אריסטו המציג את האמנות כקרובה לפילוסופיה מבחינה קוגניטיבית ומבחינה רגשית, בעלת תפקיד חיוני בשמירה על הרמוניה נפשית. הוא טוען כי האמנות מנסה לחקות את המהויות של הדברים. היא מביאה מולו את אפלטון אשר חשב, כי האמן רשאי ליטול נושאים מהמציאות ולברוא אותם מחדש בדמיונו, לצרף צרופים כראות עיניו.

האמונה וההכרה בכוחה המרפא והמחזק של היצירה וההבעה הופיעו כבר בתרבויות קדומות. האדם הקדמון השתמש בציורי חיות על קירות המערה על מנת לחוש עוצמה וכוח לפני היציאה למסע הציד. טקסים קדומים שמטרתם הייתה ריפוי ושליטה על גורמי הטבע נסמכו על האמנות. גם השאמאנים השתמשו בסמלים חזותיים בתלבושותיהם ובטקסיהם, על מנת להביא ישועה ומרפא לבני עמם.

לורנד מציינת, כי הזיהוי בין אמן ליצירתו  הוא זיהוי שבין הרגשות המבקשים ביטוי, לבין מה שמבטא אותם. לכל יצירה מיחסים "אני" מפורש או מובלע, המזוהה עם האמן המבקש להתבטא ולהגיע אל לב צופיו.

מטרי (2005) מביא את וויניקוט שביקש להדגיש כי המיוחד באפשרות ליצור הוא, התקיימותם של חופש ומרחב ליצור. לדבריו, יהא טיבה אשר יהא, פשוטה, ילדותית , שטותית או מוזרה, לעולם יהיה ליצירה הקסם של הרשות "להיות" , האפשרות לבטא באופן אינדיבידואלי את מה שרוחש בעומק הלב והנשמה ללא רגשי אשמה מעיקים. זוהי הזמנה לשחק, לגעת בשכבת האינטואיציות ולטפחה כמאגר ברפרטואר התגובות למצבי חיינו. זוהי הזמנה לדמיין ולהאמין שניתן להגיע למה ששואפים אליו, להיות אופטימי וגם לשנות את הקיים במטרה לבנותו מחדש  בצורה טובה יותר, במטרה למצוא דרך נכונה.

הפסיכיאטר סילוואנו טבע את המושג "תהליך שלישוני" - תהליך היפר נורמאלי הממזג בתבונה מורכבת בין תהליכים "ראשוניים" שמקורם בתת המודע לבין תהליכים "שניוניים" שמקורם במודע וברציונאל. הוא ייחס תהליך זה, לתהליך היצירה.

שבריאן (1992) מציינת, כי בתהליך היצירה, ההתגלות מתרחשת, כאשר האמן מוותר על הניסיון ליצור הדימוי שחשב עליו מראש. זה קורה מכמה סיבות: יכול להיות שתוך כדי משחק עם חומרי האמנות, היוצר אפשר להם להוביל,  יכול להיות, שהוא נזכר במהלך העבודה במשהו שגרם לו לשנות כוון, יכול להיות שהדימוי המקורי איבד מערכו מסיבה כלשהי, יכול להיות שהדימוי שבראש לא היה ברור לחלוטין וכד'. בכל מקרה, במידה זו או אחרת, הציור מתחבר לאלמנטים מודעים ולא מודעים. במילים אחרות, הפעולה הפיסית של יצירה, עולה על הרעיון המקורי. היצירה מתעלה מעל הידוע במודעות ומתפתחת משילוב קשב סלקטיבי לחוסר קשב.

הביטחון להתפרש על פני המצע ולדרוש מרחב בתוך מסגרת הנייר, יכול להתפתח מסיבות שונות ורבות. בכל מקרה, תחושת העצמי מתחילה להופיע בתגובה ישירה לדימוי. רושם חדש על העצמי נוצר דרך ההכרה שהציור ללא ספק נוצר ע"י העצמי.

 

מגוון האפשרויות הגלומות ביצירה

ההבעה באמנות הינה ללא ספק, דרך להביע חוויות כואבות, מבלבלות וסותרות שקשה להביען בדרך אחרת. החומרים מאפשרים מגוון רחב של אפשרויות ביטוי ודרכי שימוש. עולם ומלואו של התרחשות, כולן מחברות בין היוצר, החומר ותהליך היצירה.

להבעה באמנות פלסטית יש מספר יתרונות :

-היא מספקת מקור להנאה ולהתעסקות אלטרנטיבית- במקרה של התמודדות עם מחלה, הן לחולה והן לקרוביו, חשוב לעיתים לקחת פסק זמן ולהתמסר לפעילות חווייתית שאין לה קשר למחלה.

- היא מהווה אמצעי בלתי מילולי להבעה- כשהמילים נגמרות, יש מקום לעשייה. כתמים, צורות, קווים, דימויים באים במקום, או בנוסף למילים. לא לכולם ולא תמיד יש את הכושר להביע במילים צרכים, רגשות, בקשות וכד'. היצירה מאפשרת לדבר בשפה אחרת. היא גם עוקפת הגנות.

- היא מספקת תחושת מסוגלות- היכולת ליצור וההתבוננות בתוצר מספקים תחושה של מסוגלות. תחושה שעלולה ללכת לאיבוד בזמן התמודדות עם מחלה.

- היא מספקת תחושת אקטיביות ושליטה- אל מול חוסר האונים שמביאה המחלה והטיפולים, היצירה מהווה מקור לעשייה  ולשליטה.

- היא מאפשרת עימות ופתרון קונפליקטים- דרך ההבעה בעזרת החומרים מתקיים דיאלוג גם עם המציאות הלא פשוטה. ההתעסקות בחומרים והדימויים שעולים מהעבודות, יכולים לספק פתרונות . ניתן להתבונן בתוצר ולפתח נקודת מבט חדשה על האירוע.

- היא מאפשרת עידון – ניתוב הצורך להשתמש באלימות אל החומרים לצורך יצירה או רק לפריקת מתחים. היצירה מאפשרת להביע את התסכול המרמור וחוסר האונים מהמצב  בדרך חיובית ומקובלת.

- היא מאפשרת משחק, גילוי ובדיקה- הן בתהליך היצירה והן עם התוצר.

- היא מאפשרת הפעלה של הגוף

- היא מאפשרת בריחה למחוזות דמיוניים

- היא מאפשרת תחושת חזרה והמשכיות- התוצר נשאר ואפשר להמשיך לעבוד איתו עוד ועוד.

- היא נותנת תחושה של חיות שינוי - האפשרות לשנות ולשחק עם היצירה נותנת תחושה של 

תקווה ומאפשרת התבוננות בפרספקטיבות שונות.

- היא מאפשרת בחירה- במקום של התמודדות עם גורל בעייתי, היכולת לבחור מה ליצור, במה ליצור ואיך ליצור מכניסה אלמנט של בחירה לחיים.

- היא מספקת מקור מידע- דרך הדימויים העולים מהיצירה ניתן לפעמים לגלות מידע חשוב שהמטופלים אינם מודעים לו או אינם מוכנים לחשוף במילים. מידע שיכול לתרום אפילו להחלטות הרפואיות.

 

התוצר המוגמר יכול להוות אלמנט משחקי או קישוטי. בכל מקרה, הוא  מהווה "אובייקט עצמי" שיכול לקבל חיים משלו. 

 

כאמור, אחד האלמנטים המרכזיים שהיצירה מאפשרת הוא הבחירה. הבחירה ב"מה", ב"איך" ו"בכמה".

כאשר עומד בפני היוצר מגוון רחב של חומרים, ניתן להניח כי הוא יבחר להשתמש בהם באופן שיקדם אותו ויענה על הצרכים, העומדים באתו רגע, בראש סדר העדיפות שלו.

באופן כללי, ניתן לפרוש את קשת החומרים על פני מרחב השליטה- למשל: עפרונות וטושים הם הנשלטים ביותר,  צבעי פנדה וגירים קצת פחות, אחריהם הגואש, צבעי הידיים וכך הלאה.

לגבי חומרים כמו: גרוטאות, חמר, פלסטלינה, בצק, אבנים מסוגים שונים, מנקי מקטרות, נצנצים וכד', קשה יותר לקבוע באופן היררכי את מידת השליטה. יש  להתחשב גם באמצעי העזר בו משתמשים- מספריים, דבק, מכלב- שדכן, סלוטייפ, מכחולים, סכין חיתוך ,ידיים וכד'.

השימוש השונה בחומרים מתבטא גם בטכניקות מגוונות- קריעה, הדבקה, שידוך, צביעה, שרטוט, חיתוך, הדפסה, מריחה וכד'.

ישנו מימד נוסף בעל חשיבות- המצע עליו ממוקמת היצירה - גודלו , עוביו ומידת קשיחותו. 

היצירה מאפשרת מגוון רחב של התנסויות:

התפרסות והשתלטות על מרחב, הצמדה והדבקה בדרכים שונות, גילוי ו/או כיסוי, קריעה, טפיחה, התזה, הדגשה והעלמה, בנייה ו/או הרס, גריעה ו/או הוספה ועוד.

כמו כן, היא מאפשרת בחירה של פורמטים שונים לעבודה- דו מימד או חד מימד, גדול או קטן, מוחשי או אבסטרקטי ועוד ועוד אפשרויות. כל אחת מאלה, משרתת בדרך זו או אחרת, חלק בנפש הזקוק להתייחסות. יש לזכור כי  התהליך חשוב לא פחות מהתוצר ולעיתים, התהליך הוא כל הסיפור.

השימוש ביצירה ככלי להתמודדות- המלצות והצעות

המשחק והיצירה בחומרים השונים מתאימה מבחינה רגשית לכל שלב בהתמודדות עם המחלה, לכל אחד מהמתמודדים  בנפרד  ו/או לכולם ביחד כקבוצה. ניתן להשתמש בעצות ובהמלצות אלה, הן עבור קבוצה והן עבור יחיד:

 

אין צורך בידע מוקדם, כשרון מיוחד או יכולות טכניות יוצאות מן הכלל. כל אחד יכול !

 

- מומלץ ביותר להצי בפני היוצר/ יוצרים מגוון גדול ככל האפשר של חומרים.

- יש להשתדל לספק סביבה נוחה ואינטימית ככל האפשר בזמן העבודה.

- מומלץ שיהיה כיור בקרבת מקום , על מנת להתנקות במידת הצורך.

- חשוב שהסביבה (הפיסית והאנושית) תאפשר להתלכלך, לשפוך, לדפוק ולעשות בלגאן ככל האפשר.

- יש לקחת בחשבון שהתוצר יכול להיות מכוער בעיני המתבונן, חסר פרופורציות או תימהוני. היצירות לא מיועדות לתערוכת אמנות. היוצר צריך להרגיש בטוח ביצירה ולא להיות חסום ולנסות לרצות.  

 - חשוב שהיצירה תתבצע באווירה מאפשרת ולא שיפוטית.  

- לתוצר יש משמעות רק אם היוצר רוצה בכך. לפעמים התהליך הוא כל העניין.

- התפעלות מהיצירה ומהבחירות יכולה להיות מבורכת במידה והיא נעשית בהתאמה לצורך היוצר ולתחושתו האמיתית של המתפעל.

-  בחירת הנושא ליצירה יכול להיות חופשית, קשורה לתחושה, לחומר או לצורך של היוצר.

- ניתן  ומומלץ בהחלט לאפשר יצירה בעקבות הסיפור. היצירה מתאימה לכל שלב בסיפור.

  היוצר יכול להכין תוצר מוחשי שיעזור לדיגי או לדמות אחרת, יכול לבנות בתלת מימד אלמנט

  מהסיפור, להכין טלוויזיה שתקרין את הסיפור, תיאטרון בובות וכדומה. כיד הדמיון הטובה  עליו. הוא יכול  גם פשוט לצייר את תחושותיו בעקבות הקריאה או לצייר ציור המתאר את מה שקרא. אפשר גם לבחור איור מהספר ולהעתיק אותו.

- אפשר להכין קופסה/ תיקייה מיוחדת לכל היצירות או סתם קופסה אישית מעניינת.

 בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם היוצר לגבי הדרך בה הוא רוצה לשמור על היצירה. (יתכן וירצה לזרוק אותה).

- אפשר לתת שם ליצירה

- במידה והיוצר מעוניין בכך, יש לתת לו מקום לספר ולתאר את מה שיצר. אין ללחוץ עליו בשום אופן לספר. אפשר בשלב זה לשאול שאלות ולהביע עניין.

- ניתן לבדוק עם היוצר האם הוא מעוניין לשמוע מה הצופה האחר רואה ביצירה. אם כן, הצופה מוזמן לשתף, תוך שהוא זוכר כי זו הצעה בלבד והיא משקפת את עולמו שלו.

- מומלץ לשלב בחומרים זהב , כסף ונצנצים.

- מומלץ לצלם את כל היצירות

- ניתן לשחק משחקים של יצירה-

 אחד עושה קו והשני משלים לדימוי מוגדר

 ציור בעקבות מוסיקה, ציור לפי קצב

 לקשקש קשקוש סתמי ואח"כ לחפש דימויים

לקשקש ולצבוע משטחים בצבעים שונים

לצייר ציור סתמי / ילדותי

ליצור קולאג' של תמונות מעיתון

לשפוך גואש בטפטופים ו/או בהשפרצות

למרוח גואש ואח"כ לקפל את הדף ולראות מה יוצא

להתחיל ציור בדף אחד להעביר בסבב את הדפים מאחד לשני כשכל אחד מוסיף אלמנט לציור של קודמו

לצייר ציור, לבחור קטע ממנו, להגדיל ולהתחיל מההגדלה ציור חדש

לתת הוראות אחד לשני מה ואיך לצייר

למלא את כל הדף בצבע בלי להשאיר טיפת לבן

לכתוב את השם בצורה מיוחדת ולקשט אותו

לצייר בעיניים עצומות

לעבוד בחמר/פלסטלינה  בעיניים עצומות

להטביע טביעות ידיים ו/או חפצים בעזרת גואש

לצייר בצבעי פנדה, לחרוט על הציור, להשתמש בצמר גפן טבול בשמן על מנת למרוח את הצבע.

להניח כתמי צבע גועש מהול במים על דף ולנשוף .

לשחק בערבובים של צבע- לבדוק מה יוצא מ.. עם...

לגזור ראשים או חלקי פנים וגוף וליצור דמויות מצחיקות. אפשר לשלב ציור והדבקה.

_______________________________________________________________

כנרת שר- M.Aבטיפול באומנות פלסטית, אוניברסיטת לסלי

בעלת ניסיון רב בחינוך ובהדרכת מורים, מטפלת באומנות, מנוסה בטיפול בנוער, מבוגרים וילדים. עובדת כמטפלת בגני ילדים, מנחת קבוצות תמיכה  

אימא לשלושה ילדים (17,15,11)

 

חזור לעמוד הקישורים | חזור לעמוד הקישורים למאמרים מקצועיים