Deprecated: mysql_connect(): The mysql extension is deprecated and will be removed in the future: use mysqli or PDO instead in /home/gamdagim/public_html/library/database.php on line 4
גם דגים דוהים | מודלים להתערבות טיפולית

+ הגדל גופן | - הקטן גופן

מודלים להתערבות טיפולית / איילת הלר

 

להלן כמה רעיונות לאסטרטגיות טיפוליות:

הגישה הנרטיבית לטיפול- בניית סיפור מועדף

הגישה הנרטיבית, שייכת לזרם הפוסט מודרניסטי בטיפול, שמתייחס לריבוי מציאויות. על פי גישה זו, אנשים שמחוברים לסיפור חיים בעייתי, חווים דרכו את מציאות חייהם.

כוחו של הסיפור כה רב, שהוא לא רק מייצג את המציאות אלא גם מעצב אותה. מכאן, שהקושי בטיפול באדם או במשפחה שחוותה משבר קשה, כמו: מחלה קשה, נכות, הלם קרב או פציעה ממושכת הוא נקודת ההסתכלות. המטופלים המגיעים אלינו פעמים רבות מחזיקים בבעיה שלהם כסיפור המרכזי המייצג אותם. כך שהילדה או האם המגיעה מציגה את החולה כסובלת מסכרת ולא כדינה ברגל רקדנית מוכשרת, בשלנית מעולה, חברה נדיבה וגם סובלת מסכרת.

כאשר האדם ו/או הקרובים לו מתייחסים לסיפור חיים בו קיימת האחדה בין מהות האדם לבין הבעיה לא נשאר מקום לכוחות של האדם לפרוץ החוצה. הטיפול הוא למעשה מלחמת השחרור של המטופל משלטון הדיכוי של הבעיה.

אחד מהמשפטים שהשפיעו עלי בעבודה היה משפט המופנה למטפל אשר מבקש לשנות נקודת מבט בדרך למלחמת השחרור של המטופל: "אל תסתכל בבעיה שיש לאדם, הסתכל באדם שיש לבעיה." (וייט)

באמירה זו, הגישה מבקשת להסתכל על הבעיות כחיצוניות למהות האדם. המטפל משתמש בשיטות שונות על מנת לבנות סיפור מועדף עם המטופל. הגישה הנרטיבית מתייחסת לזרם הפוסט מודרני בטיפול. בבסיסו, קיימת הנחה שאין אמת אחת אובייקטיבית אלא כל אמת נוצרת מתוך הקשר מסוים של קשרים וחיבורים בין אנשים ומצבים ובין האדם לסביבתו. כדי להגיע לאמת יעילה של המטופל, המטפל לא מופיע כאדם בעל סמכות, אלא נמצא בתהליך של שיתוף פעולה עם המטופל. כאשר הוא מאתר בתהליך הטיפולי את הכוחות ומשנה ביחד עם המטופל את הסיפור החסום.

היכולת להפריד בין האדם לבין הבעיה מאפשרת לנהל עם הבעיה דיאלוג. למשל- דיאלוג עם חוסר השליטה. דיאלוג שיכול להיות מאוד מרכזי במחלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. בהקשר של ילדים, חשוב לציין ששותפים חשובים מאוד בשינוי הסיפור הם ההורים.

בעבודה הטיפולית עם הסיפור- "גם דגים דוהים" ניתן לבסס מספר מטרות:

  • לחלץ את הכוחות- היעזרו במזוודות שלוקחת איתה המשפחה בדרך לבית החולים.
  • לבצע תהליך של החצנה - מה הם הצבעים שדהו אצלך? אילו צבעים עדיין נשארו חזקים וברורים?
  • החצנה של קולות מופנמים או ממשיים: אמא ,אבא, האחים, אצת התקווה.
  • אם היית יכול לשנות את הסיפור ולספר אותו על עצמך, כיצד היית מנסח אותו?

ספר מומלץ לעיון בהקשר זה: מעשה הסיפור הטיפולי / חיים עומר ונחי אלון.

שימוש בדמיון מודרך

רוב האנשים יכולים להשתמש בדמיון. ילדים משתמשים בדמיון יותר ממבוגרים. מתי מדמיינים? בחלימה בהקיץ, בפנטזיות, בהיזכרות בחוויות מהעבר, בהרהורים על מציאות עתידית ועוד. היכולת לדמיין היא פעולה טבעית ואוטומטית כמו נשימה או הליכה...

 דמיון מודרך מתרחש בעיקר בצדו הימני של המוח. זהו הצד האינטואיטיבי, הרגשי והיצירתי.

מחקרים מדעיים הוכיחו, כי המוח האנושי אינו מבדיל בין דמיון למציאות מבחינת התופעות הנוירולוגיות, לדוגמא: כאשר אנחנו מדמיינים שהות מרגיעה על חוף-הים, הגוף שלנו נרגע בדיוק באותו אופן שבו היה נרגע ,אילו היינו שוהים בחוף של ממש.  או למשל כשאנו מדמיינים לימון חמוץ ועסיסי בפה, אנחנו מגירים ריר כאילו יש לנו לימון אמיתי בתוך הפה. אנשים רבים יכולים גם לחוש את מרירות הלימון  או מתיקות השוקולד באופן ממשי בפה. היכולת לדמיין אצל מבוגרים יכולה להתפתח עם אימון. אפשר לבצע  לבד ואפשר בקבוצה. חשוב שיתבצע תרגול רב גם בזמני מחלה אבל גם בזמנים של בריאות. כחלק מתפיסה טיפולית, שהתחזוקה של הגוף היא חלק מהאיזון שלו דווקא במצבי בריאות על מנת לצמצם מצבי חולי. הנחת היסוד היא, שכאשר הגוף רגוע, ופחות קורטיזול מופרש, יש פחות מועדות לחלות.

דמיון מודרך הוא בעצם "שיחה" עם התת-מודע. שיחה כזאת מתקיימת במצב של רגיעה והרפיה, בעיניים עצומות, כשהמודע שלנו "נח" ומאפשר את התקשורת הזו. דיאלוג חשוב זה, מאפשר לנו לסגור עניינים פתוחים מהעבר, ולנקות זיכרונות כואבים שהיוו מכשולים תת-מודעים להשגת מטרותינו בהווה ובעתיד.

סמיילי אצות טובות בהקשר של דמיון מודרך:

עם ילדים אפשר לקיים דימיון מודרך בעיניים פקוחות. השתמשו בתיאור חיובי של הדג דיגי כשהוא משחק במים, כשהוא מאושר, כשהוא אוגר כוחות ומבריא בהדרגה.

אנשים החווים רמה גבוה של חרדה מתקשים פעמים רבות להפנות קשב לדימיון מודרך. מומלץ במקום זאת לעבוד עם טכניקה של הרפייה גופנית.

ספר מומלץ לעיון בהקשר זה: אור- מדיטציות צבע לילדים.

מודל עבודה אפר"ת- ארוע, פרשנות מחשבתית, רגש, תגובה

מודל עבודה מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. בעבודות רבות ניסחו בק ואליס החל משנות השיבעים ואילך את ההנחה הבדוקה מחקרית כי הפרשנות של האדם את המציאות מבחינה קוגניטיבית מכתיבה את התעוררות הרגש ואת התגובה הבאה בעקבותיה. קיימים יישומים טיפוליים שונים לקשר שצויין.

להלן אחד מהם:

עורכים טבלה ובה מציינים (דוגמא):

אירוע מחשבה שלילית / לא יעילה רגש ועוצמתו תגובה התנהגותית האם התגובה שלי הייתה ארוע למישהו אחר

הדיגימייל ריק מהודעות

"אם אף אחד לא שולח לי דיג מייל אז אף אחד לא אוהב אותי"

חרדה גבוהה מאוד.

9 בסולם ה"חרדומטר"

בכי, קשיי נשימה, נדודי שינה

 

בתהליך הטיפולי מאתרים את המחשבות השליליות, מאתגרים אותן, ובשיטות שונות עוזרים למטופל לאמץ דרך יותר יעילה  לפרש את המציאות.

בסיפור- החילזון מציע משפטים העוזרים לחשוב באופן יעיל יותר וכתוצאה מכך דיגי מרגיש טוב יותר, דבר הבא לידי ביטוי בחיוך שלו.

האבא משוחח עם אצת התקווה. אפשר לנסח את דו השיח הפנימי הזה.

סמיילי אצות טובות בהקשר מודל עבודה:

אפשר להסתכל על מציאות החיים כשרשרת אינסופית של גירויים פנימיים וחיצוניים (אירועים) ותגובות (מחשבתיות, התנהגותיות וריגשיות) הן של המטופל והן של סביבתו.

כדאי להשתמש בטרמינולוגיה מתחום התיאוריה ההתנהגותית ומתחום התיאוריות הקוגניטיביות להסברים הפסיכוחינוכיים.

ספר מומלץ לעיון בהקשר זה: בוחרים להרגיש טוב / ד'ר דוויד ברנס.

טכניקות לטיפול בחרדות ממוקדות הקשורות לבית חולים:

פחד מזריקה

פחד מהריח

פחד מרופא

על כל החרדות הללו אפשר להתגבר במספר דרכים. ראשית, יש לזכור שבאנו בשביל מטרה מסוימת והיא הטיפול הגופני. להבטיח לילדים ששומרים עליהם, ולחשוף אותם בהדרגה לגורמים המפחידים. ידע, תחושת שליטה וחשיפה מודרגת לעוצמת הגירוי מאפשרת התמודדות.

ספר מומלץ לעיון בהקשר זה: פחדים של ילדים / חיים עומר ואלי לייבוביץ

השיטה הבהביוריסטית

לשיטה ההנתהגותית הקלאסית ניתן למצוא דוגמאות בספר:

  1. השיר של כוכב הים, בו הוא אוכל קצת "יאק" ואחר כך מקבל ממתק.
  2. העובדה, שהקושי והכאב מופיעים עם חיבוק וליטוף הם חלק משידוך של  שני גירויים.

 

חזור לעמוד הקישורים | חזור לעמוד הקישורים למאמרים מקצועיים